בשנים האחרונות צומחת לה גישה חדשה ומוצלחת
להתמודדות במצבים מורכבים – גישה השתתפותית.
אולי שמעתם על מרחב פתוח? קפה עולמי? חקר מוקיר? .
אלה ועוד שיטות רבות נועדו מלאפשר לקבוצה גדולה ומגוונת של אנשים
שיש להם עניין משותף, להתאסף לנהל שיחה מועילה
ולהניע יוזמות ותכניות לפעולה.
על העקרונות והשיטות הללו תוכלו לקרא כאן >>
השיטות המסורתיות המתאימות לניהול בסביבה פשוטה ומסובכת
מבוססות על ההנחה כי מנהלים ומומחים חיצוניים יכולים לגבש
הערכת מצבה של מערכת ולהפיק מכך משמעויות והחלטות מועילות.
ככל שהמערכות נעשות מורכבות, כך מתרבים המטילים ספק באפקטיביות הגישה הזו.
בעשורים האחרונים, מתפתחת ההבנה כי היכולת של מערכות לתפקד
בסביבה מאתגרת נשענת במידה רבה על איכות התקשורת הפנימית והחיצונית שלהן.
בתוך כך, גוברת ההבנה כי טבעם של אתגרים בעולם מורכב מחייב שילוב
בין־תחומי ובין־ארגוני ודיאלוג בין מגוון נקודות מבט.
על בסיס הבנות אלה התפתחו בעשורים האחרונים עשרות שיטות השתתפותיות,
בגישת 'הקוד הפתוח' לפיתוח מענה מתאים לאתרים מורכבים.
גישת הקוד הפתוח, מבוססת על הנמכת מחיצות המפרידות בין מחזיקי עניין משותף,
במטרה להתמודד יחד עם אתגר אף אחד לא יכול להתמודד איתו לבד.