שלם או מושלם

בפרשתנו יש ציווי להפריש מן התבואה מעשר לנצרכים. בתום הפרשת המעשרות אנו נדרשים לומר "וידוי מעשר": " וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ … שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃" (דברים, כו י"ג).
הנוסח קצת קשה, מי יכול לאמר בבטחון מלא "עשיתי ככל אשר ציויתני"?
מדייק 'מי השילוח', שאמנם האדם בפני עצמו ראוי שיהיה בו ספק האם עשה הכל כראוי, ודאי אינו מושלם, אך בעת אמירת הדברים הוא חש שהשלים את המשימה ובעיקר יכול להצהיר כי לא שכח את ה' "בעת קבלת הטובה". הווי אומר גם כאשר לא יכולה להיות ודאות על קיום כל פרטי המצווה אפשר להצהיר בלב שלם על התחושה ש"שמעתי בקול ה' ".
'בינת הלב' ממשיך וקובע כי "אנחנו יכולים ללכת כל החיים עם הספק המנקר: אולי טעינו? אולי לא בדקנו עד הסוף?… ההבחנה בין מה שבהישג ידינו, למה שלא – חשובה מאד. אם אדם פקח את עיניו והשתדל אז יכול לומר "עשיתי ככל אשר ציויתני". או במילים אחרות, אדם יכול להיות שלם עם עצמו ואלוקיו גם אם יודע שאינו מושלם.

ניצחונות קטנים
כמו האדם הפרטי, כך לצוותים וארגונים, אין רגע של ודאות "שהכל בסדר". מנהלים ועובדים עלולים לחוש תסכול מתמיד על כך שאינם מושלמים. לפעול באקלים ארגוני של ביקורת מתמדת, להקדיש את זמנם ומרצם לרדוף אחר מה שחסר. יש להתנהלות זו מחיר ויש דרך אחרת. לצד ההכרה במה שחסר, לטפח ולחגוג "ניצחונות קטנים".

קרל וייק[2]  הגדיר ניצחון קטן כ"תוצאה קונקרטית, שלמה ומיושמת, בעלת חשיבות מתונה". בלשוננו הישג שלם, גם אם לא מושלם.  השלב השישי בתאוריית הובלת השינוי של קוטר[3] הוא הוכחת היתכנות על בסיס ניצחונות קטנים, לשימור הנעה וחיזוק האמון בתהליך. בניגוד לתפיסה מסורתית המתמקדת ב"אסטרטגיית על" לשינויים רחבי היקף לטווח ארוך,  גישת הניצחונות הקטנים גורסת כי התקדמות מורכבת משורת צעדים מתונים, קונקרטיים וניתנים ליישום. ארגונים, ממשיכים לחשוב רחב ורחוק, אך במקום להילכד בתסכול מתמשך על הפער בין המציאות לחלום, הם מרשים לעצמם לחזק את תחושת המסוגלות באמצעות חגיגת "ניצחונות קטנים".
היתרונות של של התבססות על "ניצחונות קטנים":
– במציאות מורכבת כאשר אין "פתרון ידוע מראש" מנווטים באמצעות "ניסוי וטעיה". במצב זה חווית הצלחה היא מורה דרך חשוב.
– חיזוק תחושת המסוגלות הקולקטיבית של צוותים וארגונים
– פסיכולוגיה חיובית – חויה רגשית של הצלחה ותפיסה חיובית של הארגון, מחזקת מוטיבציה
– גישה אג'ילית – מבוססת על סדרה של "ריצות לטווח קצר" המאפשרת עידכון נתיב תוך כדי תנועה.

לסיכום
כמו בוידוי מעשר, כאשר אנחנו יודעים שאנחנו לא מושלמים, אך שלמים עם מה שעשינו, אפשר לחגוג ולהודות. גם אם דרך ארוכה ומעורפלת לפנינו, חגיגת "נצחונות קטנים" מאפשרת למלא מצברים ולדייק את נתיב להמשך.

[1] בינת הלב – מאמרי חסידות מתל אביב על התורה והמועדים המבוססים על ספר "מי השילוח", נכתבו ע"י הרב ד"ר תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול".

[2] Weick, K. E. (1984). Small wins: Redefining the scale of social problems. American Psychologist, 39(1), 40–49. https://doi.org/10.1037/0003-066X.39.1.40

[3] קוטר, ג' (2012). להוביל שינוי. מטר הוצאה לאור